יום שבת, 9 באפריל 2011

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

מתבוננים- שמן על בד טכניקה מעורבת 90*100


איך שאהבה נפשי את החופש את השמש ואת האהבה
אני חושבת על אהבה
האם היא מקור הרעה
האם היא בית הסוהר שלי
האם התשוקה
המבעבעת בתוכי למגע
האם קסם המילים
זה הלא מובן
בשעות כאלה משונות
כשכבר לא נמצאים פה
הפרח המלא
הצבע הלבן
האוחז בתוכו את הכל
בחדירה נשבר לרסיסים
מתפצל לכל הצבעים
מאיר את החלל
מנפץ את החושך
האם לשם אני רוצה להגיע
לגלים הבלתי נראים
לאפשרות לחדור
להיות לא
להיות אור מאיר
לא מוחשי
חמקמק וחודרני
להשתלב בכל האויר הזה
להיות ריח
להיות פרח צבעוני
לתת פרי
להתחבק להתלטף
להיות מוחשית
להיסחף בחול הים
להתלטף עם הגלים
לחדור לפינות האפלות
אני רוצה
את שחשקה נפשי
תמיד ללא תנאי
מיד
באהבה
במגע
להיות אור

יום שבת, 2 באוגוסט 2008

ציורים - פורטרטים

סוניה- אקוורל
שיעור בציור - אקוורל

ברוך אלרון -המורה שלי לציור - שמן על בד


רוני- שמן על בד



אדם -שמן על בד
אני מציירת את האנשים הקרובים לי , אותם שנוגעים בנפשי , שמשפיעים עלי ומשנים את חיי .





אותם אנשים , כמו המורה לציור שלי , שלחש לי את הסודות , שגילה בפני את סודות האומנות , את ההערכה שהוא רוחש לעבודותי , את הרצון העז לכבוש את העולם , לא לוותר , תמיד לראות את החץ העולה את היכולות את הטמון בחובי והאמור להתגלות מחר אולי מוחרתיים ואולי בפעם אחרת , אבל הוא שם מחכה להתפרצות , כמו הר הגעש הכבוי השקט המחכה לרגע המתאים , תמיד מוכן לפעילות , לגלות את יכולותיו והאש האצורה בתוכו .כמו ילדי , אותם יצורים חיים שפתאום הגיחו מקרבי , ולא הכרתי קודם , שגדלו ממני וגדלו איתי והתפתחו והיו לאנשים שאני בניתי , אם לזכות ואם לחובה , את הגבר שזרעו הפרה אותי , והוריש לילדי חלק מהגנים שלו שהתערבבו בגנים שלי שהתערבבו בגנים האינסופיים שהורישו לנו אבות אבותינו , ובאותה מורשת של הידע החבוי בנו לשרוד ולהתקיים , ללמוד ולהתפתח , לאהוב ולהתרבות , לינוק ולגעת , להתחבק וללטף , לחוש כבוד ולהתחמק , כל אותן תכונות אנוש מוזרות הגורמות לנו כאב ושמחה , צער ועילוי , חומריות ורוחניות .ואותם דמויות אלוהיות שצוירו בעבר על ידי אותם אנשים ממש שהרגישו והתרבו וציירו ואהבו ונלחמו ממש כמו שאנחנו לאחר 300 ו 400 ו 1000 שנים , וכלום לא השתנה , אותם הגנים אותן האהבות והקנאות והכבוד העצמי והרצון לנצח והרצון להשפיל ולאהוב ולברוח , כלום לא השתנה אותו האדם כאז כעתה , ואני מציירת , והם ציירו ועוד אלפי שנים יציירו ויצלמו והגוף והנפש לא ישתנו ואותם הגנים יחוללו אותם המלחמות והקנאות והאהבות והשנאות עד אין קץ עד סוף כל הדורות עד טיפת הדם האנושית האחרונה.

ציורי תל אביב

נמל יפו -שמן על בד
קולנוע עדן ופיקסו- שמן על בד

ככר האופרה -תל אביב-שמן על בד


בית הפגודה וצ'רצ'יל-תל אביב -שמן על בד




תל אביב במבט אוהב ומשתהה , של ילידת הארץ , דור שני לניצולי שואה , בחיפוש אחרי שורשים בארץ , מצאה את בתיה של תל אביב שנבנו על ידי העליות הראשונות , ובנו את ההסטוריה המודרנית של קיומו של העם היהודי בארץ ישראל .