סוניה- אקוורל
שיעור בציור - אקוורל
ברוך אלרון -המורה שלי לציור - שמן על בד
רוני- שמן על בד
אדם -שמן על בדאני מציירת את האנשים הקרובים לי , אותם שנוגעים בנפשי , שמשפיעים עלי ומשנים את חיי .
אותם אנשים , כמו המורה לציור שלי , שלחש לי את הסודות , שגילה בפני את סודות האומנות , את ההערכה שהוא רוחש לעבודותי , את הרצון העז לכבוש את העולם , לא לוותר , תמיד לראות את החץ העולה את היכולות את הטמון בחובי והאמור להתגלות מחר אולי מוחרתיים ואולי בפעם אחרת , אבל הוא שם מחכה להתפרצות , כמו הר הגעש הכבוי השקט המחכה לרגע המתאים , תמיד מוכן לפעילות , לגלות את יכולותיו והאש האצורה בתוכו .כמו ילדי , אותם יצורים חיים שפתאום הגיחו מקרבי , ולא הכרתי קודם , שגדלו ממני וגדלו איתי והתפתחו והיו לאנשים שאני בניתי , אם לזכות ואם לחובה , את הגבר שזרעו הפרה אותי , והוריש לילדי חלק מהגנים שלו שהתערבבו בגנים שלי שהתערבבו בגנים האינסופיים שהורישו לנו אבות אבותינו , ובאותה מורשת של הידע החבוי בנו לשרוד ולהתקיים , ללמוד ולהתפתח , לאהוב ולהתרבות , לינוק ולגעת , להתחבק וללטף , לחוש כבוד ולהתחמק , כל אותן תכונות אנוש מוזרות הגורמות לנו כאב ושמחה , צער ועילוי , חומריות ורוחניות .ואותם דמויות אלוהיות שצוירו בעבר על ידי אותם אנשים ממש שהרגישו והתרבו וציירו ואהבו ונלחמו ממש כמו שאנחנו לאחר 300 ו 400 ו 1000 שנים , וכלום לא השתנה , אותם הגנים אותן האהבות והקנאות והכבוד העצמי והרצון לנצח והרצון להשפיל ולאהוב ולברוח , כלום לא השתנה אותו האדם כאז כעתה , ואני מציירת , והם ציירו ועוד אלפי שנים יציירו ויצלמו והגוף והנפש לא ישתנו ואותם הגנים יחוללו אותם המלחמות והקנאות והאהבות והשנאות עד אין קץ עד סוף כל הדורות עד טיפת הדם האנושית האחרונה.
